סוגיית הפטור ממס במעונו הפרטי של נתניהו - לדיון בביהמ"ש

ביהמ"ש העליון דחה את עמדת המדינה, לפיה יש להמתין למסקנות צוות בינמשרדי שיבחן את ההטבות שמקבל רה"מ ■ בעתירה לעליון נכתב: "האם דמו של ראש הממשלה סמוק יותר?"

10/08/2017, 18:51

העתירה נגד הפטור ממס שניתן לראש הממשלה בנימין נתניהו עבור טובות הנאה שהוא מקבל מהמדינה כמעסיקתו במעונו הפרטי בקיסריה תידון בפני הרכב בבית המשפט העליון, חרף עמדת המדינה כי יש לדחות אותה - כך קבע היום (ה') שופט בית המשפט העליון ניל הנדל, לאחר שדחה את עמדת המדינה כי יש למחוק את העתירה עד לקבלת מסקנות צוות בינמשרדי שבכוונתה להקים לבחינת הנושא.


בשבוע שעבר הגישה המדינה את תגובתה לעתירה, במסגרתה הצהירה כי היא עתידה להקים צוות בינמשרדי אשר ידון בשאלת מיסוי הוצאות המעון הפרטי של ראש הממשלה. ואולם, בית המשפט העליון לא השתכנע וקבע כי המדינה תגיש הודעת עדכון לגבי מסקנות הצוות תוך 14 יום ממועד הדיון שייקבע.

הוצאות מעון ראש הממשלה נמצאות על סדר היום הציבורי מזה תקופה. בין היתר, הדיונים בחיוב המס שיוטל או לא יוטל על נתניהו בגין הוצאות מעונו הפרטי, מתקיימים על רקע הפרסומים לפיהם היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, יודיע בקרוב על הגשת כתב אישום נגד רעיית ראש הממשלה שרה נתניהו בפרשת "המעונות", שבמרכזו עומד החשד כי נתניהו וגורמים במשרד ראש הממשלה גלגלו הוצאות פרטיות אל כיסו של הציבור.

בלב העתירה, שהוגשה בנובמבר אשתקד, עומדת השאלה מדוע ראש הממשלה לא משלם מסים עבור טובות הנאה שהוא מקבל מהמדינה כמעסיקתו, אשר אינן נחשבות להוצאות שהוצאו במסגרת מילוי תפקידו; בין היתר מדובר בכספים ששולמו להחזקת מעונו הפרטי, בהן עבודות איטום, צביעה וסיוד וכן הוצאות כלכלה בהיקף של כ-1,500 שקל מדי חודש.

העתירה הוגשה לבג"ץ נגד ראש הממשלה נתניהו, היועץ המשפטי לממשלה, חשב משרד ראש הממשלה ורשות המסים, על-ידי עורכי הדין שחר בן-מאיר ויצחק אבירם - ובמסגרתה התבקש בית המשפט להוציא צו מוחלט שיורה לחשב משרד ראש הממשלה לנכות מס ממשכורתו של נתניהו בגין הוצאות פרטיות, וכן יורה לרשות המסים לגבות מס מנתניהו בגין טובות ההנאה שהן מימון "הוצאות פרטיות" במעון הפרטי.

"אם העותר משלם מס, ואם שאר אזרחי המדינה משלמים מס - מדוע זה ייפקד מקומו של העומד בראש הרשות המבצעת, איש הציבור בעל התפקיד והדרגה הרמים ביותר מכלל משלמי המס?", נשאל בעתירה.

עורכי הדין מציינים בעתירה כי אין בחקיקה הישראלית - ומעולם לא היה - פטור מיוחד מתשלומי מס לראש הממשלה, ולכן בפני הדין, דינו כאחד האדם. הפטור הניתן ממס, נטען, פוגע בעיקרון השוויון. "היכול להיות כי הנושא במשרה הביצועית הגבוהה ביותר במדינה יזכה להטבות מפליגות שאף אחד אחר לא זוכה להן ושאינן קיימות בדין? דווקא למול 'רמי-המעלה' ערך השוויון צריך לבוא לידי ביטוי באופן דווקני", כתבו.

צריך לאפשר לנתניהו "תפקוד רציף"

בתגובה הקצרה שהגישה המדינה לעתירה בשבוע שעבר, דחתה המדינה באופן כללי את הטענות המועלות בה, וטענה כי מימון ההוצאות במעונו הפרטי של ראש הממשלה נתניהו הן בגדר טובות הנאה הנדרשות לו לשם ביצוע תפקידו.

בתגובה נכתב כי "הנורמה שנקבעה על-ידי הרשות המחוקקת, לפיה המדינה תשתתף בהוצאות מעונו הפרטי של ראש הממשלה מחוץ לירושלים, משקפת תפיסה על-פיה יש לאפשר לראש הממשלה תפקוד רציף בכל שעות היממה ועל פני כל ימות השנה, וזאת כמתבקש מאופיו המיוחד של התפקיד הבכיר ביותר בממשלת ישראל. כיוון שבהתאם לנוהל השתתפות ההוצאות הממומנות על-ידי המדינה עבור המעון הפרטי הן רק כאלה הכרוכות בשימוש לצורכי התפקיד, העמדה הייתה כי טובת ההנאה הצומחת לו ממימון זה אינה חייבת במס".

עוד מפנה המדינה למספר פסקי דין שניתנו על-ידי בתי המשפט, אשר במסגרתן פותח מבחן "נוחות המעביד", המהווה אבן-בוחן לשם הכרעה בשאלה האם טובת הנאה שניתנה לעובד מאת מעבידו חייבת במס. "ככל שמדובר בטובת הנאה שניתנה לנוחות המעביד, קרי, טבעו של התפקיד מצריך את העובד להיזקק למצרך או לשרות שהוענק לו על-ידי המעסיק, או אז לא תוכר טובת ההנאה כהכנסת עבודה אצל העובד ולפיכך לא תחויב במס", נכתב בתגובה.

ואולם, בכל מקרה, נטען בתגובת המדינה, אין צורך להכריע בשלב זה בשאלה שמעלה העתירה, כיוון שהוקם צוות חדש לבחינת הנושא, המייתר בשלב זה את הדיון בבג"ץ.

בן-מאיר ואבירם חלקו על מסקנה זו של המדינה. בתשובה להצהרת המדינה, עורכי הדין  מסרו לבית המשפט כי אין כל מקום להקים צוות לבחינת שאלת המיסוי שבמחלוקת. ראשית, היות והכוונה לעשות זאת פוגעת, שוב, בעיקרון השוויון. "האם דמו של ראש הרשות המבצעת סמוק יותר משל כל אזרח? וכי מדוע זה ולשם מה על דיון בשאלת המיסוי של ראש הממשלה צריכה או אמורה המדינה להקים צוות שלם, ממשרדי ממשלה שונים שיבחן את שאלת המס הנכבדה?", כתבו לבג"ץ.

מעבר לפגיעה שבעיקרון השוויון, העותרים טוענים עוד כי המדינה מתחמקת ממתן תשובה לשאלה המהותית בנוגע למיסוי טובות ההנאה של נתניהו, ואינה מספקת תשובה לשאלה זו מזה כשנה, מאז שפנו אליה בעניין.

בית המשפט, כאמור, שם סוף ל"סחבת" הנטענת וקבע כי התיק יתברר בפניו, ללא קשר לעבודת הצוות הבינמשרדי.

"פרשת המעונות": גלגול הוצאות לקופת המדינה

ההוצאות במעונו הפרטי של נתניהו מעסיקות את המדינה מזה זמן, גם בזירה האזרחית וגם בזירה הפלילית. בזירה הפלילית, כאמור, חשודה רעיית ראש הממשלה שרה נתניהו בפרשת "המעונות" ב-4 עבירות שונות, שעלותן הכוללת לקופת המדינה מוערכת במאות אלפי שקלים. הראשונה היא העסקת חשמלאי באופן פרטי תוך גלגול ההוצאות לקופת המדינה; השנייה היא העסקת עובדת עבור מעון ראש הממשלה, כשבפועל היא טיפלה באביה המנוח של הגברת נתניהו; השלישית היא רכישת ריהוט גן עבור מעון ראש הממשלה הרשמי והעברתו למעון הפרטי של משפחת נתניהו בקיסריה; והרביעית עוסקת בניפוח הוצאות ארוחות בבית ראש הממשלה.

העתירה שהוגשה בעניין המיסוי מתבססת, בין היתר, על קביעותיו של מבקר המדינה בדוח שפרסם בפברואר 2015 בנוגע ל"הוצאות מעונות ראש הממשלה", במסגרתו תיאר בלשון דיפלומטית בזבוז כספי ציבור בוטה ומתמשך שנעשה במעונות ראש הממשלה.

בהמשך, לאחר פרסום דוח מבקר המדינה, פורסמו פרוטוקולים של "ועדת השלושה", שהוקמה במשרד ראש הממשלה והוסמכה לקבל החלטות בקשר למימון הוצאות פרטיות במעון הפרטי של ראש הממשלה.

לטענת העותרים, מהפרוטוקולים של "ועדת השלושה" עלה כי המעון הפרטי של נתניהו "זוכה" להיות מבחינת אחזקתו רכושה של מדינת ישראל - אך זאת, נטען, רק מבחינת צד ההוצאות, שכן בצד "ההכנסות" מי שנהנה מהמעון ומהשווי שלו הוא נתניהו.

בעתירה צוין כי כעולה מן הפרוטוקולים, מדינת ישראל נוהגת לשלם באופן תדיר על הוצאות רבות במעונו הפרטי של נתניהו, ובהם האיטום במעון הפרטי; הצביעה והסיוד במעון הפרטי; כלכלה במעון הפרטי בסך 1,500 שקל מדי כל חודש; הוצאות המים במעון הפרטי, לרבות היטלי מים; תיקון תריסים ומערכת שאיבה מרכזית במעון הפרטי (לגבי מערכת השאיבה ככל הנראה מדובר ב-25% מהעלות); 25% מעלות הביטוח של מכשירי החשמל במעון הפרטי; 25% מעלות תיקון מערכת מיזוג אוויר; דמי ההשתתפות העצמית של הפוליסה לביטוח נזילות במעון הפרטי ותיקונים עבור נזילות. 

האם יש בכלל דבר כזה תמ"א 38/1?האם יש בכלל דבר כזה תמ"א 38/1?