פרופ' זאב רוטשטיין זוכה מאישומי עידוד רפואה פרטית

המנכ"ל לשעבר של שיבא זוכה מ-3 סעיפי אישום שייחסו לו עידוד ניתוחים פרטיים בשעות הבוקר, לאור מה שהוגדר בפסק הדין כ"אכיפה בררנית" ■ נקבע כי רוטשטיין עבר על הנהלים - אך גורמי הנהלה נוספים ידעו על כך

10/08/2017, 10:20

בית הדין למשמעת של נציבות שירות המדינה זיכה היום (ה') באופן מפתיע את פרופ' זאב רוטשטיין, כיום מנכ"ל המרכז הרפואי הדסה, מכל שלושת סעיפי האישום שהוגשו נגדו.

אב בית הדין, עו"ד אורי כהן, קבע כי רוטשטיין עבר אמנם על הנהלים, כשתחת ניהולו כמנכ"ל בית החולים הממשלתי שיבא התבצעו ניתוחים פרטיים, לרבות תשלום שכר ישירות לרופא בניגוד להוראות משרד הבריאות; אולם החליט לזכותו, בין היתר בטענה כי לא הוכח שרוטשטיין עשה זאת במכוון, וכי הוא נסמך בשעתו על חוות-דעת משפטית שהזמין.


ההחלטה להעמיד את רוטשטיין לדין, במסגרת מה שמכונה "פרשת קלאס-קליניק", נחשפה ב"גלובס" לפני כשנתיים. רוטשטיין הואשם כמי שידע ואף עודד ביצוע ניתוחים פלסטיים במרפאה פרטית בתוך שטח בית החולים, זאת במהלך שעות העבודה הרגילות ותוך שימוש ברופאי המחלקה הציבורית לכירורגיה פלסטית ומנהלה באותם ימים, פרופ' אייל וינקלר.

באופן אירוני, האחרון הודח במסגרת אותה פרשה מניהול המחלקה ואף הורחק למספר שנים משירות המדינה, שעה שהמנכ"ל שלו נמצא כעת זכאי באישומים דומים. העונש של וינקלר נקבע בהסדר טיעון אליו הגיע באמצעות עו"ד עופר ברטל, כאשר רוטשטיין מצידו דחה כל הצעה להסדר כזה, גם כשהדבר נרמז לו על-ידי אב בית הדין בעצמו.

העובדה שאב בית הדין הציע לצדדים בשלהי ההליך לבחון הגעה להסדר מחוץ לבית הדין - זאת בדצמבר 2016 לאחר 3 הופעות של רוטשטיין בהן מסר את עדותו - עוררה היום ביקורת מצד גורמים בנציבות שירות המדינה, שתהו מה השתנה פתאום. שופט לא מציע לצדדים להגיע להסדר, טענו הגורמים, במקרה של זיכוי צפוי.

על-פי החלטת בית הדין, לא רק שלא הוכח לכאורה כי רוטשטיין פעל במכוון בניגוד לדין, אלא שהתביעה נקטה מה שמכונה "אכיפה בררנית", בכך שבחרה להאשים את רוטשטיין ולפסוח למשל על מי ששימש באותה תקופה כמנהל בית החולים הכללי בתל-השומר ומנהלו הישיר של פרופ' וינקלר - פרופ' ארי שמיס, כיום מנכ"ל רשת אסותא.

"בחינת הראיות מעלה כי הידיעה על אופן ההפעלה המנוגד לדין של הקלאס-קליניק הייתה נחלת גורמים רבים במרכז הרפואי, לרבות גורמי הנהלה בכירים בו (פרופ' שמיס והנאשם), כמו גם גורמי בקרה במשרד הבריאות", נכתב בפסיקה. "לפיכך דעתנו הברורה היא שלא היה מקום, ואין זה צודק להפנות אצבע מאשימה כלפי הנאשם בלבד", כך לשון ההחלטה.

קביעה זו עוררה כעס רב בקרב גורמים במערכת האכיפה, שכן לדבריהם המנכ"ל הוא זה שנושא באחריות, וממילא הוכח ונקבע גם בפסק הדין כי רוטשטיין פעל בניגוד לנהלים.

"אכיפה בררנית זה כששורה של מכוניות חונות באדום-לבן, ומישהו בוחר לגרור רק את הרכב שלך", הסביר היום אחד הגורמים בשיחה עם "גלובס".

ככלל, פרשת "קלאס-קליניק" לא נולדה כתוצאה מביקורת יזומה של אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, אלא כתוצאה מתלונה רשמית שהגיש אח חדר הניתוח שעבד באותה מרפאה. למרות הדברים, אב בית הדין סבר כי אותה אכיפה בררנית לכאורה מקימה לרוטשטיין מה שמכונה "הגנה מן הצדק".

גם הקביעה שלפיה רוטשטיין נשען על חוות-דעת משפטית של משרד עורכי דין פרטי, הצליחה לקומם רבים במערכת. "זה ריסוק של כל מוסד היועץ המשפטי לממשלה, כי עכשיו כל מנהל של גוף ממשלתי יבוא עם חוות-דעת שסותרת לכאורה את הקביעות של היועמ"ש או של הוראות ברורות אחרות בדין ובנהלים", טוען אחד הגורמים.

בנציבות שירות המדינה יש כבר מי שמעלה חשש לפיו ההחלטה של בית הדין למשמעת הושפעה לכאורה במידת מה מהאווירה בחודשים האחרונים, לאור הדחת הממונה על המשמעת עו"ד אסף רוזנברג, שתחתיו שימשה התובעת בתיק הזה, עו"ד איילה הוניגמן - זאת בין היתר כשברקע פורסם הקשר האישי ביניהם.

רוזנברג, נזכיר, טען כי הוא הודח בפועל בעקבות התעקשותו למצות את הליכי המשמעת עם כמה ממקורביהם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה, בהם נתן אשל, רבקה פאלוך ופרח לרנר. לאחר הדחתו של רוזנברג מונה לתפקיד לפחות באופן זמני היועץ המשפטי של הנציבות, עו"ד רון דול, ובתפקיד ממלא-מקום נציב שירות המדינה מונה מקורבו של נתניהו, אודי פראוור.

בהחלטת בית הדין למשמעת נרמז כי הוניגמן פעלה לכאורה ממניעים זרים בהתנהלותה מול רוטשטיין, שיוצג בתיק בידי עורכות הדין שרון קלינמן והילה פרנקו ממשרד קלינמן-נאור.

גורמים בנציבות ובמערכת האכיפה הטילו היום ספק בדבר האפשרות שהממונה החדש על המשמעת בנציבות יבקש לערער על ההחלטה, אולם הביעו תקווה כי היועץ המשפטי לממשלה יבקש לערער עליה בעצמו.