דילמת המיליארדים של רשות המסים בעסקת מובילאיי

עסקת מובילאיי-אינטל הציבה דילמה מיסויית: האם למסותה בהתאם למקובל, כעסקה משולבת למכירת מניות ונכסים, בשיעור מס כולל של 40%-50% - או כמכירת מניות בשיעור מס של כ-25%?

09/08/2017, 17:00

הדי עסקת-העתק של מובילאיי-אינטל הדהדו במשק בחודשים האחרונים. "הגאווה הלאומית" חצתה גבולות, והחגיגות במסדרונות האוצר ורשות המסים על קופון המס השמן יימשכו ככל הנראה עד פרסום דוחות הכנסות המדינה ממסים לשנת 2017 - וכנראה גם לאחריו. הקרדיט לעסקה מונח לפתחו של "המוח היהודי", שמהווה קרקע פורייה לאקזיטים מוצלחים. אולם, גם למדינה יש קרדיט מסוים בהגעתה של העסקה לקו הגמר אתמול (ג') - לכל הפחות על כך שהיא לא שמה לה מקלות בגלגלים.


העשרת קופת המדינה בעסקה המדוברת של השנה עברה דרך מספר החלטות משמעותיות ותקדימיות שנאלצו לקבל ברשות המסים ובאוצר כדי לאפשר את השלמתה. אחת ההחלטות הללו הייתה האישור שניתן לאינטל לשלם את חלק הארי של המס בדולרים ולא בשקלים.

...

החלטה אחרת שסללה את הדרך לביצוע העסקה, הייתה פרה-רולינג (החלטה מקדמית המאפשרת לצדדים לדעת את עמדת הרשות בטרם ביצוע צעד מיסויי תקדימי וחריג שמנהל רשות המסים, משה אשר, העניק לחברה, המאפשר לראות בעסקה עסקה למכירת מניות בלבד|. מדובר בדילמת מס שהובאה לפתחו של מנהל רשות המסים ונחשפה לראשונה ב"גלובס". עיקרה בשאלה האם ליצור בעקבות עסקת ההיי-טק הגדולה במשק תקדים מס, שיאפשר לראות בה עסקה למכירת מניות בלבד, הגם שבחלקה היא עסקה למכירת נכסים. מנגד, החלטה הקובעת כי מדובר בעסקה למכירת נכסים, הכרוכה במס נוסף, עלולה הייתה לטרפד את העסקה.

עסקה חד-שלבית

הסיבה שהדילמה הזאת עלתה על הפרק היא הזהות הכפולה של מובילאיי, כחברה הולנדית וישראלית. הדילמה הזאת נפתחת ב"עלייה לארץ" של מובילאיי לפני מספר שנים. בראשית דרכה נרשמה מוביליאיי בקפריסין, ובהמשך בהולנד, באמצעות תכנון מס קפדני ובאמצעות חברות אוף-שור (שנרשמות בחו"ל, במדינה שהיא מקלט-מס). הכול נעשה באופן חוקי ותחת עינה הפקוחה של רשות המסים בישראל, תוך קביעת הסדרי מס שנגעו ליציאת הקניין הרוחני של ההיי-טק מישראל לחו"ל - כאשר לצעד כזה יש השלכות מיסוייות. וכך, משך שנים שהתה מובילאיי במרחב המיסוי של מדינות זרות. אולם, לפני מספר שנים מובילאיי עשתה צעד "ציוני" והחליטה לחזור לארץ - ומאז כל רווחיה מוסו בארץ.

אולם, במסגרת עסקת המכירה לאינטל, הזהות הכפולה של מוביליאיי, כחברה הרשומה גם בהולנד וגם בישראל, אילצה את החברה להגיע להסדר מיוחד לצורכי מס, שאותו נדרש מנהל רשות המסים לאשר. זאת, בעקבות סעיף 5(5) להסכם הרכישה, שקבע כתנאי להשלמת העסקה - קבלת פרה-רולינג מרשות המסים בישראל, שלפיו הגם שמדובר בעסקה שבחלקה היא עסקה למכירת נכסים, המיסוי ביחס לעסקה בכללותה יהא חד-שלבי בדומה לעסקה למכירת מניות.

המורכבות של המבנה המשפטי של מובילאיי הובילה לכך שהשלמת המכירה הייתה כפופה לעמידה בשילוב של דינים הולנדיים, אמריקאיים וישראליים. בכלל זה, אחד הדינים בהולנד קובע, כי כדי לאשר עסקת מכירת מניות, נדרש בין היתר שלפחות 95% מבעלי המניות המונפקות של מובילאיי יאשרו באופן פוזיטיבי את העסקה. במסגרת המו"מ היו הצדדים מודעים לבעייתיות של הדרישה ההולנדית האמורה, ולכן קבעו כי ככל שלא יתקבל אישור של 95% מבעלי המניות, אלא רק של 66%, אינטל תרכוש את מניותיהם של בעלי המניות שהסכימו פוזיטיבית לעסקה, וכן תבצע רכישה של נכסי החברה וחלוקה של דיבידנד ביחס לבעלי המניות האחרים; ואז עבר הכדור למגרש של משה אשר שהיה אמור לקבל החלטה חריגה - האם להסכים לראות בעסקה עסקה למכירת מניות בלבד.

מקרה ספציפי וחריג

"עסקה למכירת מניות" מסווגת לצורכי מס כעסקה הונית. המס בעסקה הונית מוטל על רווח ההון שהניב כל אחד מבעלי המניות הישראלים, בשיעור של כ-25%-30%. במקרה של עסקת מניות, רשות המסים זוכה לתשלומי מסים רק בגין החזקותיהם של תושבי ישראל במניות החברה הנמכרת.

לעומת זאת, "עסקה למכירת נכסים" היא עסקה שבמסגרתה מוכרת החברה את נכסיה לרוכש כלשהו, ולאחר מכן מחלקת לבעלי מניותיה את תמורת המכירה או חלקה, כדיבידנד או כתשלום, אגב פירוקה. עסקת זו כפופה למיסוי דו-שלבי: מס רווחי הון, שאותו משלמת החברה שנכסיה נמכרו בשיעור זהה לשיעור מס חברות - 24%; ומס בגין חלוקת הדיבידנד לבעלי המניות, בדרך-כלל כחלק מפירוק החברה, בשיעור של כ-25%-30%. שיעור המס המשוקלל על העסקה נושק ל-40%-50%. המשמעות הכספית של החלטת מנהל רשות המסים - ויתור על בין 2.5-4 מיליארד שקל תוספת מס. ל"גלובס" נודע, כי הגם שמדובר בהחלטה ראשונית ובוויתור על נתח מס מסוים, משה אשר לא היסס זמן רב לפני שנתן פרה-רולינג המאשר לראות בעסקת אינטל-מובילאיי עסקת מכירת מניות בלבד. לדברי גורמים הבקיאים בפרטי העסקה, בין השיקולים שעמדו לנגד עייניו, הייתה העובדה כי מדובר בעסקה חריגה מאוד, שאסור למדינה לשים בפניה מכשול שעלול לסכל אותה.

מרשות המסים נמסר בתגובה כי "בשל חובת הסודיות בחוק אנו מנועים מלהתייחס לנושא", אך גורמים ברשות מסרו ל"גלובס", כי מצבים מיוחדים דורשים הסדרים מיוחדים, וכך היה גם במקרה הזה. גורם ברשות המעורב באישור העסקה מסר כי "נדרשנו לרולינג מיוחד, בגלל שמדובר בחברה הולנדית וישראלית. זה לא רלבנטי למרבית העסקאות במשק הישראלי, שבהן אין תנאים מיוחדים וספציפיים כאלה. כל מקרה נוסף שיגיע לרשות המסים, על נסיבותיו המיוחדות - ייבחן. אבל איפה יש עוד עסקאות כאלה של מיליארדים מס ונתונים כל-כך ספיציפיים?".

מול מנהל רשות המסים והאוצר עמדו סוללת עורכי-דין מתחום המס. את מובילאיי ייצגו עו"ד יניב שקל ממשרד שקל ושות', ועו"ד טל עצמון ממשרד גולדפרב; ואת אינטל ייצג ד"ר ערן למפרט ממשרד יגאל ארנון.

ניהול רפואי אישי: היתרונות של שירותי רפואה פרסונלייםניהול רפואי אישי: היתרונות של שירותי רפואה פרסונליים