התוכנית נחשפת: "נטו תעשייה" של כחלון יוצאת לדרך

רגע לפני חשיפת התוכנית, מחלוקת בין האוצר לתעשיינים שדורשים הפחתה חדה במס החברות במרכז, עוד אחת בפריפריה והשקעות במיליארדי שקלים ■ בשבוע הבא פגישה מכרעת

08/08/2017, 18:00

דרישה לשינויים בחוק לעידוד השקעות הון, תוך הפחתה ניכרת במס החברות שפועלות במרכז הארץ ובפריפריה - עומדת במרכז של מחלוקת חדשה בין התעשיינים לבין משרדי האוצר והכלכלה. זאת, בזמן שהדיונים לגיבוש התוכנית החדשה "נטו תעשייה" מתכנסים אל הישורת האחרונה לקראת חשיפתה בשבועות הקרובים.


ל"גלובס" נודע כי דרישת התאחדות התעשיינים, להפחית את מס החברות מתוקף החוק לעידוד השקעות הון זוכה להתנגדות, בעיקר מצד גורמים באגף התקציבים שבמשרד האוצר וזאת בתום סדרה ארוכה של דיונים שהתקיימו באחרונה על גיבוש פרטיה.

במסגרת אותם דיונים העלה נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, דרישה להפחית משמעותית את מס החברות שמשלמות חברות באזור המרכז מ-16% ל-12% ולהפחית את המס שמשלמות חברות בפריפריה מ-7.5% ל-6%. "אין סיבה או צורך להיעתר לדרישה הזאת, במיוחד לא במרכז: אם כבר הפחתה במס החברות, אפשר לקבל או לפחות להבין את הדרישה שנוגעת להקלות שיוצעו לחברות שפועלות בפריפריה - כי האינטרס של המדינה הוא לעודד חברות לפעול בדרום או בצפון תוך הרחבת היצע התעסוקה.

"אנחנו לא צריכים לעודד חברות שיפעלו בהרצליה או בתל-אביב", אמר בשיחה עם "גלובס" גורם כלכלי בכיר שמעורה בפרטי התוכנית המתגבשת. "בחזון שלנו אנחנו רואים יותר ויותר חברות שמזהות את האטרקטיביות של הדרום והצפון ומשקיעות שם, במקום לבוא לתל-אביב. הגיוני שתהיה בסופו של דבר תמיכה מצד השרים בהורדת מס החברות באחוז וחצי בפריפריה, אבל זאת תוך השארת גובה המס באזור המרכז בעינו. קיים היום פער באחוזי המס בין אזורים אלה, וצריך לשמר אותו".

גורם בתעשיות שמעורב בדיונים לגיבוש התוכנית טען מנגד כי "הדרישה הזאת לא בשמיים, וביחס לשאר הרכיבים שהתוכנית כוללת זהו מהלך קל ליישום, שיורגש מהר מאוד בתעשייה, נחוץ מאוד לשיפור כושר התחרות של היצואנים ויאפשר את הגדלת הכנסות המדינה ממסים".

את המחלוקת שהתגלעה בין המעורבים בגיבוש התוכנית יצטרכו, ככל הנראה, לפתור מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד, שר האוצר משה כחלון ועמיתו לסיעת "כולנו" ומקורבו, שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן.

בשבוע הבא עתיד להתקיים מפגש נוסף, שכנראה יסכם את עקרונות התוכנית וזאת לקראת סגירתה והצגתה לשרים בעוד כשבועיים וחשיפתה המתוכננת לציבור, כפי המסתמן כבר בתחילת החודש הבא.

בישיבה זו, כמו בשורה ארוכה של ישיבות שהתקיימו על גיבוש התוכנית בחודשים האחרונים, ייקחו חלק מנכ"ל משרד הכלכלה, שי רינסקי; המשנה שלו לנושאי אסטרטגיה, מיכל פינק; נציגי רשות המסים בראשות משה אשר; נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, שרגא ברוש; מנכ"ל התאחדות התעשיינים, רובי גינל ויו"ר איגוד תעשיות ההי טק בהתאחדות, ד"ר צבי מרום.

בכמה כסף מדובר?

סעיפי התוכנית "נטו תעשייה" החלו להתגבש במשרדי האוצר והכלכלה והתעשייה כבר לפני מספר חודשים, במסגרת דיונים שמוביל מנכ"ל האוצר שי באב"ד, לחיזוק התעשייה הישראלית וזאת גם על רקע דרישת התאחדות התעשיינים והארגונים הכלכליים השונים.

תוכנית זו מסתמנת כאחת מתוכניות הדגל שמוביל כחלון, בייחוד כשלפני כחודש וחצי ועל רקע מצוקת התעשיינים והיצואנים משער גבוה של השקל - הוא הצהיר בכנס באוניברסיטת חיפה כי יציג "בתוך חודש-חודשיים" לציבור את התוכנית "נטו תעשייה", כך שתקל על היצואנים ועל התעשיינים וזאת במקביל לתוכנית "נטו משפחה" שאת פרטיה חשף כבר קודם לכן.

התעשיינים והיצואנים מברכים על התוכנית, אם כי ההיקף התקציבי שלה עדיין לא התברר. השרים והפקידות הבכירה שמעורבים בגיבושה - סוכרים את פיהם.

עם זאת, גורם בתעשייה העיר בשיחות עם "גלובס": "כדי שתוכנית כזאת תהיה ממשית ותחולל את המהפכה שהתעשייה הישראלית זקוקה לה בהיבטים של שיפור משמעותי בכושר התחרות שלה, בהכשרות מקצועיות ובהעלאת הפריון - היא צריכה להיות בהיקף של מיליארדי שקלים. אם מישהו יבוא אחרי כל הישיבות האלה ויניח תוכנית שהיקפה הוא רק כמה מאות מיליוני שקלים, אז לא עשינו כלום. במקרה כזה, התוכנית לא תחולל שום מפנה ותהווה החמצה של הזדמנות טובה לעשות דברים שהתעשייה משוועת להם כבר הרבה מאוד זמן. הוועדה נחשפה במהלך כל הדיונים האחרונים לתמונת המצב המזעזעת של התעשייה הישראלית ולצורך לחזק אותה, תוך הרחבה משמעותית של הגנות עליה מפני סחר לא הוגן, מחסור בעובדים בעלי מיומנות שימלאו את רצפות היצור בעיקר בתעשייה המסורתית, יוקר היצור, נטל רגולציה כבד מאוד, התייקרויות בארנונה וסביבה עסקית שלא מעודדת צמיחה והרחבה".

התוכנית תגדיל התוצר

בתוך כך, ל"גלובס" נודע כי בימים האחרונים ובמסגרת גיבוש התוכנית החדשה, נציגי התעשיינים הניחו על שולחן הוועדה תוכנית משלהם המתבססת על ניתוחים מעמיקים של מצב התעשייה בארץ ומיפוי של חסמי הצמיחה שאיתם היא מתמודדת. נציגי ההתאחדות ביקשו מבאב"ד להטמיע את רכיבי התוכנית המוצעת ב"נטו תעשייה".

יצוין, כי גם בעבר הציגה התאחדות התעשיינים למשרדי הכלכלה והתעשייה והאוצר תוכניות להגדלת הצמיחה במשק, שיפור הסביבה העסקית, העלאת הפריון, הרחבת מסגרות ההכשרה המקצועית לעובדים והקלות נרחבות ברגולציה. תוכנית שהציע בעבר ברוש דיברה על שורה של מהלכים שתוביל לשיפור הסביבה העסקית במשק ובעלות תקציבית של כמעט 6 מיליארד שקל מהמדינה, כך שבתוך כארבע שנים תוביל להכנסות המדינה ממסים בהיקף של לא פחות מ-40 מיליארד שקל, תוביל להגדלת בצמיחה במשק בשיעור של 2.2% נוספים על הצמיחה הצפויה ואף תאפשר תוספת של 39 אלף משרות.

גורמים בתעשייה אמרו כי אימוץ עקרונות התוכנית שברוש ומנכ"ל ההתאחדות הגישו בימים האחרונים לבאב"ד, יאפשר להגדיל את חלקה של התעשייה בתוצר ל-20% ובדומה לחלקן של התעשיות בתוצר במדינות המערב.

גורמים שמעורבים בתוכנית המתגבשת אמרו, כי על פי המסתמן גם רפורמה מקיפה ועמוקה שתוביל להפחתה של רגולציות קיימות לא תישא בעלויות מיוחדות מצד המדינה. כך, עיקר ההוצאה התקציבית של המדינה יהיה בהיבטים הקשורים להכשרות מקצועיות, להעלאת הפריון תוך הטמעת אמצעי יצור מתקדמים בתעשייה המסורתית והקמת קרנות סיוע שיאפשרו לתעשיינים להרחיב את היצוא.

ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני), יו"ר שדולת התעשייה הישראלית, מסרה בתגובה: "אחרי שנים של הזנחת התעשייה המסורתית ואי הבנה עמוקה של השינוי שחל בה - כלומר שגם התעשייה המסורתית מתבססת על טכנולוגיות ויכולה להיות כר פורה לפיתוח וחדשנות, עשויים שר האוצר ושר הכלכלה להציע אופק לתעשייה.

"כתעשיינית שהתמודדה במשך שנים עם חוסר הבנה ואהדה למה שנתפס כתעשייה נחותה לעומת ההיי טק וראתה מקרוב איזה עוול נעשה - בוויתור על הכשרות מקצועיות, בהשקעה פוחתת ובעידוד הקמת מפעלים ופסי ייצור חדשים, אפשר לומר שראיתי במו עיני את הירידה בפריון ופשוט לא היה עם מי לדבר. שדולת התעשייה הייתה השדולה הראשונה שהקמתי בכנסת בגלל שהיה לי ברור שהיא מסד חיוני לכלכלה הישראלית. היי טק הוא דבר נפלא, אבל יש היי טק גם בלואו טק - אבל גם בזרעי עגבניות יש טכנולוגיה.

"אני מקווה שמאחורי המילים הרבות עומד השר ומבין שתוכנית כזאת כרוכה במשאבים רבים. מי שרואה את ההתמודדות היומיומית של התעשיינים עם מחסור בעובדים, עם המט"ח שנשחק, עם עלויות הייצור הגבוהות בישראל, עם העובדה שבשנתיים האחרונות רק נסגרו מפעלים ולא הוקם אף מפעל חדש, מבין שחייבים לפעול לאלתר לפני שהתעשייה בישראל תקרוס לחלוטין וממש לאחרונה טיפלנו בכמה גלי פיטורים. אני מקווה שהתוכנית תוכיח שהיא אבן דרך בכלכלה הישראלית, אבל אלוהים נמצא בפרטים הקטנים ובעיקר במעקב אחר ביצוע".

צ'קים ללא כיסוי

צ'קים ללא כיסוי

האם יש בכלל דבר כזה תמ"א 38/1?האם יש בכלל דבר כזה תמ"א 38/1? כל המכרזיםכל המכרזים, כל ההזדמנויות באתר חכם אחד >>